tag:blogger.com,1999:blog-198269152011-04-21T16:32:26.130-07:00Furedi Avrahamhttp://www.blogger.com/profile/17030334143090339649noreply@blogger.comBlogger41100tag:blogger.com,1999:blog-19826915.post-1153062011537538132006-07-16T07:38:00.000-07:002006-07-16T09:38:07.750-07:00<div style="text-align: center;"><span lang="HE" style="font-family:David;"><blockquote> <span style="font-weight: bold;">למי נשיח צערנו על אובדנכם, בשעה שהייתם כאילן צעיר ללא ענפי-יורשים, להם נוכל למסור את סגולותיכם הדגולות? טרם הספקתם לבנות בית וכבר נפלתם על בניין הבית בשביל אחרים<br /></span> <div style="text-align: left;"><span style="font-weight: bold;"></span>[<span style="font-style: italic;">משה פליישר<span style="font-weight: bold;"> </span></span><span style="font-weight: bold;">[</span>על אברהם פורדי וצבי וייזל<span style="font-style: italic;"><span style="font-weight: bold;"> -</span></span><br /><span style="font-weight: bold;"></span></div> <span style="font-weight: bold;"><br /> </span> </blockquote></span></div><p class="MsoNormal" style="text-align: justify; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">מאורעות היסטוריים מתחוללים בשעה שההכרח ההיסטורי מבשיל אותם לכך. כשכוחות הייצור התפתחו עד כדי כך, שאותם תנאי-הייצור שסייעו להתפתחותם הופכים להיות להם לאבן-נגף, לוחצים – בהמשיכם להתחסן – על המסגרות שאבד עליהן הכלח, ובסוף הם פורצים ושוברים אותן כליל. כוחות הייצור יוצרים תנאי ייצור חדשים, כדי להוסיף להתפתח ולהרוס מחדש גם אלה. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: justify; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><span style=""> </span> זוהי ההסברה המארכסיסטית על התפתחת המאורעות ההיסטוריים. לו היינו מקבלים את התורה המארכסיסטית הזאת בדרך וולגארית, היינו סוברים, כי עלינו להיסחף עם שטף-ההתפתחות ולהפוך כדור-משחק בידי הגורל – ובזה לסיים את תפקידנו. ברם לא כן הוא המצב. נכון כי חיים אנו במצב היסטורי שאינו צלוי ברצוננו. אך ברגע שאנו מכירים את דרכה של ההיסטוריה, יש ביכולתנו להחיש ולהמריץ את מהלך גלגל-הוגרל. ההיסטוריה נזקקה תמיד לסוללי-דרך, החל</span><span lang="HE" style="font-family:David;"> מהספארטאיים ועד לסטאחאנובאים, החל מהנביאים ודרך המכבים ועד לחלוצים של ימינו. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: justify; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><span style=""> </span> מה טיבם של סוללי-דרך אלה? הם מחשלי-כל-הדורות זה עידן ועידנים. הם הלוחמים במשטר, בשיגרה, בצורת-החיים ה"נורמאלית", הם החותרים תחת אושיות הקיים. 99% של האנשיות חיים </span><span lang="HE" style="font-family:David;">על-פי הסדר הישן. מה שאלה עושים נחשב למוסרי ונורמאלי. אותם המועטים – מתוך הכרה או מתוך האינסטינקט שלהם – הצרים על חומות המבצרים של המשטר הקיים, אינם יכולים לפעול תוך שיקול דעת</span><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://photos1.blogger.com/blogger/4644/1970/1600/histadrut1.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer;" src="http://photos1.blogger.com/blogger/4644/1970/320/histadrut1.jpg" alt="" border="0" /></a><span lang="HE" style="font-family:David;"> ופיקחות מחושבת. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: justify; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><span style=""> </span> כלום נחשב לשפוי בדעתו האיש שראשון חרש את מעניתו בטירתו הרעוע</span><span lang="HE" style="font-family:David;">ה בתוך גלים בתולים של הים ומילא בזה תעודה היסטורית? כלום לא רצו להעלות על המוקדת את גלילי תורתו ה</span><span lang="HE" style="font-family:David;">מהפכנית, והאם לא היה דרוש רצון ללא-חת כדי לגלות חלקי-תבל זרים, או כדי להמציא את האווירון?</span><span lang="HE" style="font-family:David;"> <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: justify; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><span style=""> </span> אם זכרים אני בחיינו התנועתיים שלפני המלחמה</span><span lang="HE" style="font-family:David;">, הרי אפשר לקבוע, כי גם היו מהפכניים וחלוציים. התקוממנו נגד כל ישן, נגד בית-הורים, החברה, העולם העושק, נגד ארץ הורתנו והתכוננו להגשמתו של החזון החלוצי.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: justify; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><span style=""> </span> אך בינתיים בא הפאשיזם והמלחמה. במקום להיאבק על מטרות גדולות ומרחיקות-לכת, שומה עלינו לעמוד מול סכנות-מות יומיות. במקום החברים הטובים, שבידיהם היינו מוכנים להפקיד את חיינו, הקיפו אותנו צוררים, בצע וכזז מזימה אפפו אותנו. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: justify; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><span style=""> </span> נפכחו עינינו, נתפקחנו ונתפכחנו.</span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: justify; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><span style=""> </span> וכעת, כשההיסטוריה העמידה אותנו מחדש מול יעדים חלוציים, שוב קשה לנו להתלהב ולהאמין ברעיון ובאדם. אם נסקור את מחצית השנה שחלפה, רואים אנו מאבק תמידי בנגעים הנפשיים – עקבות המלחמות. לגלגנו, חשדנו – משועבדים היינו לעבר. לא יכולנו, לא העזנו להשתחרר קצת ולשמוח, להתלהב ולחיות! <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: justify; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><span style=""> </span> נדמה, כי בזמן האחרון כאילו פגה המתיחות במקצת בהשפעת הסביבה הקיבוצית, האנשים האהודים והחביבים, וכתוצאת החוויות החדשות. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: justify; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><span style=""> </span> השינוי עודנו מצער עד מאוד, אולם חשיבותו גדולה לעין ערוך. חיסלנו את שרידי ההרס המוסרי של המלחמה. הסימנים הראשונים של הרוח החדשה, הבריאה, שאיפות החיים בחברתנו – חשיבות מכרעת להם על סף תקופת-העצמאות שלנו.</span><span lang="HE" style="font-family:David;"> <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: justify; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><span style=""> </span>פאברי<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: justify; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><span style=""> </span>(לקוח מ"גשר", עיתון גרעין האחד במאי בקיבוץ מענית.)<span style=""> </span><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: justify; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: justify; text-indent: 0.5in; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">יום קשה היה אז, וישבתי בחדרי שבור בנפש ובלב, מהמכה הקשה שהונחתה<span style=""> </span>ע"י הבשורה הרעה שקבלנו על נפילתך, כמממערכה שנתחוללה מדרום ליחיעם הנצורה. שנתיים עברו, מא</span><span lang="HE" style="font-family:David;">ז, הקרבת את חייך למען שחרור המולדת. קשה היה להתרגל לחיים בלעדיך בקבוץ; בכל מקום ובכל עת זכרנו וראינו אותך </span><span lang="HE" style="font-family:David;">כאילו חיית עוד ביננו. חסרת לנו, התרגלנו ואהבנו אותך, את החבר הישן הנאמן אשר מצאנו בך.</span><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://photos1.blogger.com/blogger/4644/1970/1600/%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer;" src="http://photos1.blogger.com/blogger/4644/1970/320/%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F.jpg" alt="" border="0" /></a></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: justify; text-indent: 0.5in; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">שנתיים עברו מאז! פברי היקר! ימים אפורים עברו עלינו. ובימי</span><span lang="HE" style="font-family:David;">ם</span><span lang="HE" style="font-family:David;"> </span><span lang="HE" style="font-family:David;">האפורים האלו טושטש זכרך מקרבינו אך לא לגמרי. שבילי החיים הקיבוציים בבעיותיו השונות [...] אתנו כל הזמן. מ</span><span lang="HE" style="font-family:David;">נה</span><span lang="HE" style="font-family:David;">יגים באים, מנהיגים הולכים, בתוכינו ומחוצינו. כל העולם סוער, רועש, מלחמה הולכת – מלחמה מתקרבת. כי </span><span lang="HE" style="font-family:David;">ישנם רגעים גם בעולם הסוער הזה ואת הרגעים האלו מקדישים אנו לזכרך היק</span><span lang="HE" style="font-family:David;">ר.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: justify; text-indent: 0.5in; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">פברי היקר! איש השלום היית ונפלת במלחמה, ולא זה היה חלומנו. חלמנו ועבדנו בעד רעיונות השלום של בנייה, יצור ועמל שקט וקלגסי. הכנופיות העמידו אותך הצידה מהמאבק הזה. חלמנו ועמלנו יחדו וכעת רק זכרך מלווה אותנו בהמשך הדרך הזו. וזכרך היקר מעביר כוחינו בהגשמה הזאת.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: justify; text-indent: 0.5in; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">פברי! אין מילים להביע הצער והיגון שאינך עמנו והעדרותך מפגישה, אנו</span><span lang="HE" style="font-family:David;"> טרם [...] מאתנו עם יתר חבריך ענשך עם שאר הגבורים האלמונים ורק שמך השארת לנו שנחרוט על שלט מצבה מן סלעי אדמותינו. וזכרך היקר שנחרט בליבינו ורק עם מותינו יטשטש.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: center; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" align="center" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">*<br /></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: center; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" align="center" dir="rtl"><br /><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: center; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" align="center" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">יום קשה היה אז, ישבתי בחדרי שבור בנפש ובלב<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: left; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" align="right" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">שלך,<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: left; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" align="right" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">משה שפירא<br /></span></p> <div style="text-align: center;"><span lang="HE" style="font-family:David;"><span style="font-weight: bold;">תמונות צבעוניות ... מראות אדם פשוט שהלך בדרכו יחד עם חבריו מבית הוריו עד הקיבוץ. את הדרך הזאת עשה בתמימות גמורה, בכל רמ"ח איבריו ... הוא חי בדור שעברה עליו השואה הגדולה ביותר אשר רק מעטים יכלו להחזיק בה מעמד ולא לאבד את צלם האדם שבהם. והוא, פאברי, הצליח להישאר ולצאת מכבשן האש במלוא תמימותו.</span></span><br /><span lang="HE" style="font-family:David;"><span style="font-weight: bold;"> </span></span></div> <p class="MsoNormal" style="text-align: left; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" align="right" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"> <div style="text-align: left;"><span style="font-style: italic;">-איגי<br /></span><br /></div></span> </p> <p class="MsoNormal" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: center;" dir="rtl"><span style="font-family: David;" lang="HE">אברהם היה איש הספר, חבר נאמן, חלוץ ציוני וגיבור. קצרה היריעה, מלתאר את דמותו המופלאה של אברהם, כפי שהיא מצטיירת בדברי חבריו הרבים. נחישותו הבלתי-נלאה אפיינה את כל מעשיו, והובילה אותו להישגיו הרבים. תרומתו ליישוב, לחבריו ולאחרים, בקיבוץ ובמחתרת, איננה ניתנת למדידה. הכרותינו עם אברהם, הייתה ממשית-כמעט, לאור זכרונו המוחשי.</span><span style="" dir="ltr"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: left; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" align="right" dir="rtl"><br /><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p></o:p></span></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/19826915-115306201153753813?l=foav22xxhu.blogspot.com' alt='' /></div>Furedi Avrahamhttp://www.blogger.com/profile/17030334143090339649noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-19826915.post-1150895701512059572006-06-21T06:07:00.000-07:002006-06-21T07:05:22.796-07:00<div style="text-align: center;"><span lang="HE" style="font-family:David;">שיירת יחיעם<br /></span><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://photos1.blogger.com/blogger/4644/1970/1600/P7221374a.0.jpg"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer;" src="http://photos1.blogger.com/blogger/4644/1970/200/P7221374a.0.jpg" alt="" border="0" /></a></div> <p class="MsoNormal" style="text-align: justify; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><span style=""> </span>בע</span><span lang="HE" style="font-family:David;">קבות השמדת שיירת נשק ערבית בסמוך לקריית מוצקין, הושבתה התנועה היהודית והערבית באזור הגלילי המערבי, מחשש למארבים. בתיווכו של קצין בריטי, הושג הסכם בין ערביי עכו ליהודים, כי ערבים לא יותקפו בדרך חיפה-עכו, ואילו היהודים יוכלו לעבור בבטחה בדרך חיפה-נהריה ונהריה-יחיעם.</span><span lang="HE" style="font-family:David;"> <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: justify; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">ב"הגנה" הוחלט לנצל הסכם זה, כדי להעביר אספקה ליישובי הגליל. חרף ההסכמים, השיירה מוגנה כראוי, מחשש למ</span><span lang="HE" style="font-family:David;">ארבים ערביים. ב-26, הצליחה השיירה להעביר אספקה למספר ישובים בגליל. בעקבות ההצל</span><span lang="HE" style="font-family:David;">חה, נ</span><span lang="HE" style="font-family:David;">תבדו החששות להתקפות ערביות.</span><span lang="HE" style="font-family:David;"> <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: justify; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><span style=""> </span>ב-27, הגיע מידע מהשירות הידיעות (ש"י), על התקפה שהולכת להתרחש בנהריה. כמו כן, נמסרה למג"ד חטיבה 21 של גדוד כרמלי, כי אדיב ששיקלי, מנהיג ערבי, הגיע לאזור, ומתכוון לתקוף. אולם, התעלמו מידיעות אלו, בשל ריבוי ידיעות בדויות מסוג זה, והגעתן במועד מאוחר.</span><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://photos1.blogger.com/blogger/4644/1970/1600/P7221382a.1.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer;" src="http://photos1.blogger.com/blogger/4644/1970/200/P7221382a.1.jpg" alt="" border="0" /></a><span lang="HE" style="font-family:David;"> <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed; text-align: right;" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">ל</span><span lang="HE" style="font-family:David;">ד</span><span lang="HE" style="font-family:David;">ברי יצחק אבני, מפקד חבל נהריה, השיירה אובטחה על ידי תשלובת כוחות הנוסעים בש</span><span lang="HE" style="font-family:David;">יירה </span><span lang="HE" style="font-family:David;">ו</span><span lang="HE" style="font-family:David;">יח</span><span lang="HE" style="font-family:David;">ידו</span><span lang="HE" style="font-family:David;">ת </span><span lang="HE" style="font-family:David;">המאבטחות</span><span lang="HE" style="font-family:David;"> את הסביבה. יחידות חלשו את האזור המזרחי לכברי ואחרת הייתה מלווה את השיירה.<o:p></o:p><span style=""> </span>השייר</span><span lang="HE" style="font-family:David;">ה יצאה מנהריה בשעה</span><span lang="HE" style="font-family:David;"> 14:00 ומטרתה הייתה להעביר אספקה, חומרי בניין לביצורים.<o:p></o:p>את השיירה הוביל משוריין המיועד לפריצת</span><span lang="HE" style="font-family:David;"> מחסומים, וה</span><span lang="HE" style="font-family:David;">כילה מכוניות משא, טנדרים ואטובוס. בסך</span><span lang="HE" style="font-family:David;"> הכל נמצאו בשיירה </span><span lang="HE" style="font-family:David;">90 איש.</span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: justify; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">בשעה 14:25 נפתחו יריות. המשוריין הראשון הצליח לפרוץ את המחסומים</span><span lang="HE" style="font-family:David;"> ולהמשיך הלאה תוך כדי חילופי אש. אותו משוריין המשיך בדרכו לעבר הקיבוץ עד אשר הגיע לאזור המוגן על-ידי הכוחות היהודיים שח</span><span lang="HE" style="font-family:David;">יפו על נסיעתו לקיבוץ. <span style=""> </span>אחת ממכוניות המשא התהפכה וחסמה את הדרך עבור יתר השיירה. נסי</span><span lang="HE" style="font-family:David;">ונות להחזיר אש מתוך ה</span><span lang="HE" style="font-family:David;">משוריינים לא צלחו, ועל כן הורה סגן המפקד, משה שינרמן, לתפוס עמדות בשטח.</span><span lang="HE" style="font-family:David;"> <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: justify; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><span style=""> </span>האוטובוס המשורי</span><span lang="HE" style="font-family:David;">ין בקצה </span><span lang="HE" style="font-family:David;">ה</span><span lang="HE" style="font-family:David;">שיירה נפגע מאש האויב דרך האשנבים והדלת </span><span lang="HE" style="font-family:David;">הפתוחה והחיילים בתוכו המשיכו להילחם שעות רבות וסירבו להיכנע. רק בחסות החשכה לאחר קרב ארוך ועקוב מדם הצליחו כחמשה משלושים ותשעה היושבים באוטובוס לברוח ולהגיע לישובים יהודיים.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: justify; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><span style=""> </span>המשוריין השני בשיירה הצליח להתקדם ואנשיו התבצרו בתל-פכידה. מחשש שיתגלו, בחרו הלו</span><span lang="HE" style="font-family:David;">חמים שלא להסתנן לקיבוץ יחיעם. בבוקר העוקב, נתגלו </span><span lang="HE" style="font-family:David;">הלוחמים על ידי חוליה ערבית והוכרעו בקרב. אחד מן הלוחמים שרד את הקרב, שהה בשטח שעות רבו</span><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://photos1.blogger.com/blogger/4644/1970/1600/P7221388a.0.jpg"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer;" src="http://photos1.blogger.com/blogger/4644/1970/200/P7221388a.0.jpg" alt="" border="0" /></a><span lang="HE" style="font-family:David;">ת ושב לנהריה. <o:p></o:p>משוריין נוסף באמצע השיירה פנה אחורה בעקבות ההתקפה והצליח להגיע עד לכפר א-נהר.<o:p></o:p>המשוריין התהפך והלוחמים נמלטו ממנו. הלוחמים שהו בשטח מספר שעות ובחסות החשכה חזרו לנהריה.</span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: justify; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><span style=""> </span>בעקבות הרעש והעשן שעלה מעל לאזור הקרב, הבינו מפקדי ה"הגנה" באזור כי השיירה ה</span><span lang="HE" style="font-family:David;">ות</span><span lang="HE" style="font-family:David;">ק</span><span lang="HE" style="font-family:David;">פה. אומנם, בהעדר כוח סיוע והצלה מוכן מראש, נאלצו המפקדים לפנות לצבא הבריטי ששהה בסמוך, בבקשת סיוע לכוחות השיירה הלכודים. עם זאת, הבריטים נמנעו מלהתערב והסתפקו בירי פגזים.<span style=""> </span>מפקד אזור נהריה פקד על אנשיו לצאת לשטח כדי לחפש ניצולים. יום למחרת, הכוחות הבריטים יצא לשטח כדי למצוא את גופות הנופלים. 46 חיילים נפלו בקרב וגופות רבות הושחתו עד ללא היכר. בעקבות כשלון השיירה נותר קיבוץ יחיעם נצור והאספקה היחידה שהגיעה אליו במשך זמן רב הוטסה מן האוויר.<br /></span></p> <div style="text-align: center;"><span lang="HE" style="font-family:David;">מקורות:</span><br /></div> <p class="MsoNormal" style="text-align: justify; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: justify; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;">(1) "השיירה", אשל צדוק, חטיבת כרמלי במלחמת העצמאות, ע' 86 – 93. <o:p></o:p><br />(2) אתרי הנצחה, <a href="http://www.yadlabanim.co.il/content2/atartemp.asp?cc=010513&id=198">אנדרטת שיירת יחיעם</a>; </span><span lang="HE" style="font-family:David;">21.6.06</span><span lang="HE" style="font-family:David;"> .<o:p></o:p><br />(3) "מקור ראשון", <a href="http://www.makorrishon.co.il/show.asp?id=11349">השיירה אל יחיעם</a>; </span><span lang="HE" style="font-family:David;">21.6.06</span><span lang="HE" style="font-family:David;"> .<br />(4) מקור לתמונות: שמואל מליך, תמונות מישראל, <a href="http://ilpictures.net/Memorial/convoy_yechiam/index.htm">שיירת יחיעם</a>. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: justify; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span lang="HE" style="font-family:David;"><o:p> </o:p></span></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/19826915-115089570151205957?l=foav22xxhu.blogspot.com' alt='' /></div>Furedi Avrahamhttp://www.blogger.com/profile/17030334143090339649noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-19826915.post-1141396600881097832006-03-03T06:21:00.000-08:002006-03-04T06:18:50.036-08:00<p class="MsoNormal" style="text-align: right; text-indent: 0.5in; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" ><span style="font-weight: bold;">נירג'האזה</span> (</span><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" dir="ltr" >Nyíregyháza</span><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" >) היא אחת הערים הגדולות בצפון-מזרח הונגריה. העיר מוזכרת לראשונה בטקסט מן המאה ה-13. במאה ה-15 מנו תושבי העיר כ-400 נפש, והעיר ננטשה בתקופת השלטון התורכי. היא יושבה מחדש באמצע המאה ה-17, והפכה לעיר הגדולה במחוֹזה (במנותה כ-7,500 נפשות), עד שלהי המאה העוקבת. בתחילת המאה ה-19 הצליחה העיר לזכות לעצמאות מבעלי הקרקעות, ובשנים 1848/9 לקחה חלק פעיל במרידה נגד בית הבסבורג. בשנת 1858 נבנו פסי רכבת המובילים לעיר, כמו גם משרד טלגרף, דואר ותאטרון. בשנת 1876 הפכה העיר לבירת מחוז סבולץ' (</span><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" ><span style="" dir="ltr">Szabolcs</span></span><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" >).</span><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" > </span><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" >במלחמת העולם הראשונה נכבשה העיר על-ידי הצבא הרומני, והוחזקה במשך עשרה חודשים. במלחמת העולם השניה נהרסו מספר מבנים, וכ-2,000 מתושבי העיר הלא-יהודים נשלחו למחנות עבודה ברוסיה. </span><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" >לאחר מלחמת העולם השניה, אוחד מחוז סבולץ' עם מחוז שכן לו, ושונה שמו לסבולץ'-סוטמר-ברג (</span><a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Szabolcs-Szatm%C3%A1r-Bereg" title="למידע נוסף על המחוז בויקיפדיה האנגלית"><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" dir="ltr" >Szabolcs-Szatmár-Bereg</span></a><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" >). נירג'האזה עודנה בירת מחוז זה.</span><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" > <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" ><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" ><span style="font-weight: bold;">הקהילה היהודית:</span></span><br /><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://photos1.blogger.com/blogger/4644/1970/1600/Orthodox%20Synagogue%20Nyiregyhaza.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer;" src="http://photos1.blogger.com/blogger/4644/1970/320/Orthodox%20Synagogue%20Nyiregyhaza.jpg" alt="" text="test" border="0" /></a><br /></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: right; text-indent: 0.5in; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" >עד שנות ה-40 של המאה ה-19, לא הורשו יהודים להתגורר בעיר. אוכלוסית העיר </span><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" >הורכבה</span><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" > בעיקר מסלובקים שהשתייכו לכנסיה הלותרנית, ומדיארים שהשתייכו לכנסיה היוונית האורתודוכסית או הכנסיה הקלווינסטית.</span><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" > היהודים שהתישבו בעיר באו לבדם, ולא הקימו קהילה דתית. בשנת 1843 שלחו שלושה יהודים (עמנואל שטרן, יונה מנדל, דוד גולדשטיין, ברנט לוטציג ושלמה קליין) בקשה רשמית לראשי העיר בנוגע להקמת בית קברות יהודי בעיר. בקשתם נתקבלה. עד למרידה בבית הבסבורג, חיו בעיר 71 יהודים. חלקם לקחו חלק פעיל במרידה. מרבית יהודי העיר היו סוחרים או בעלי מלאכות חופשיות. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: right; text-indent: 0.5in; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" >בשנת 1864 התקיים בעיר דיון בין 45 רבנים אורתודוכסיים. עד 1865, השתייכה הקהילה הדתית של העיר לקהילת נדיקלו. בשנת 65, הותר ליהודי העיר להקים קהילה דתית משלה</span><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" >ם. בעיר הוקם בית תפילה ובית מטבחיים, ורבי קרולי פרידמן הוזמן להיות רב הקהילה. בעבור שלוש שנים נבנה בית-</span><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" >ספר בעיר, אשר מוריו עבדו בהתנדבות. העיר הותירה את קהילתה הדתית בלתי-מוגדרת לאחר הפיצול לאורתודוכסים, נאולוגים ואנשי הסטטוס-קוו שנערך ב-1869. מאוחר יותר הגדירה עצמה קהילת העיר כקהילת סטטוס קוו, ובעקבות כך פרש מהקהילה החברים האורתודוכסים, אשר הקימו מוסדות דתיים משל עצמם. ב-1889 נבנה בית כנסת חדש.<span style=""> </span><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: right; text-indent: 0.5in; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" >עלילת הדם של טיסה אסלר (1882/3), בה הואשם שוחט יהודי בשיסוף גרונה של נערה, עוררה תגובות אנטישמיות בכל הונגריה. החקירה נערכה בנירג'האזה, וגלי שנאה אנטי-יהודיים הורגשו בעיר. במאבק באנטשמיות בעיר בלטו חברי הקהילה משה הס, יצחק היימן ויצחק גולדשטיין, שעמד בראשות קבוצת הגנה יהודית מפני מתפרעים אנטישמיים. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: right; text-indent: 0.5in; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" ><o:p> </o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" ><span style="font-weight: bold;">הונגריה ונירג'האזה בחיי אברהם</span>:</span><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" > <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" ><span style=""> </span>ב-1920 הובס השלטון הקומוניסטי שהתקיים בהונגריה משך תקופ</span><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" >ה קצרה. עם הבסת השלטון הישן, עלו לכוח גורמים פוליטיים בעלי נטיות אנטישמיות דוגמת האדמירל מיקלוש הורטי, אשר פעל להגבלת זכויות היהודים. עם זאת, חיי הקהילה היהודית (שמנתה 5,000 נפש) המשיכו. ב-1924, בהיות אברהם בן שנתיים, תמו עבודות הבנייה של בית הכנסת האורתודכסי החדש בעיר. בעיר פעלו תנועות ציוניות כגון הציונים הכלליים, המזרח"י והשומר הצעיר, ונערכו מספר עליות לארץ ישראל בשנים 1932 – 1935. בהיותו בן 11, הוקמה בעיר קבוצת ספורט יהודית בשם "קדימה". בית הספר היהודי בעיר הכיל למעלה מ-400 תלמידים, ונערכו בעיר הרצאות ודיונים שעסקו בתנ"ך. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" ><span style=""> </span>ההרעה הבולטת בחיי יהודי הונגריה חלה בשנים 1938 – 1941, בהן פורסמו שלושת "חוקי היהודים", אשר הטילו מספר מגבלות על יהודים בתחומי התעסוקה, </span><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://photos1.blogger.com/blogger/4644/1970/1600/34.0.jpg"><img style="margin: 0pt 10px 10px 0pt; float: left; cursor: pointer;" src="http://photos1.blogger.com/blogger/4644/1970/200/34.jpg" alt="" border="0" /></a><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" >אסרו על השחיטה הכשרה, הגדירו יהודי עפ"י מוצאו ואסרו על נישואי תערובת. בתקופה קשה זאת, הצטרף אברהם לתנועת השומר הצעיר. באותה תקופה זרמו לגבול ההונגרי בכלל, ולעיר בפרט, פליטים סלובקיים ופולנים. תושבי העיר, וביניהם אברהם, דאגו לרווחתם. החל מ-1942, נשלחו רבים מנערי הקהילה, וביניהם אברהם, לעבודות כפייה קשות. מספר מיהודי העיר גורשו בשל בעיות מסמכים.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" ><span style=""> </span>בשנת 44, החלה הונגריה, שהייתה בברית עם גרמניה, במגעים ליציאה מהמלחמה. הדבר הוביל לפלישת גרמניה להונגריה: פלישה שסכנה את חיי מאות-אלפי יהודי הונגריה. הגרמנים נכנסו לנירג'האזה ב-11 באפריל, 1944. ראש עיריית נירג'האזה פרסם באותו היום את ההוראה הבאה: <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" >"בזאת, אנוכי מורה לכל הגופים הקהילתיים היהודיים להכין רשימה של כל היהודים ובני משפחתם. הרשימה תכיל כתובת ומספר דירה, ותוגש בארבעה עותקים [...], תוך 48 שעות מקבלת החלטה זאת."<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: right; text-indent: 0.5in; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" >תוך ימים ספורים, הוכרז האזור היהודי בעיר כגטו, וב-14 לחודש החלו גרושים לגטו מהכפרים הסמוכים. רבים מהמגורשים הותרו עם רכוש מועט, הוכו בדרך לגטו ונשדדו. ב-24 לחודש, גורשו יהודי העיר לתוך הגטו. בדיעבד, הוקמו בעיר שני גטאות<span style=""> </span>- אחד ליהודי העיר, והשני ליהודי הקהילות הסמוכות. עד ה-10 במאי, ישבו בגטו 17,500 נפשות, ובראשם עמד גאבור פישבויים. היה מחסור קשה במזון, וסכנת מגיפות נפלה על העיר. הגטו בנירג'האזה היה מ-13 הגטאות הגדולים בקרפטו-רותניה וצפון-מזרח הונגריה. המצב הסנטירי הקשה, המחסור במזון ובדיור הובילו את מועצת יהודי העיר לשלוח בקשה רשמית לגורמים בכירים. במחאה על המצב הקשה בכל צפון הונגריה, ובנירג'האזה בפרט, פנתה המועצה היהודית המרכזית לגורמים בשלטון המקומי וגורמים נאציים. בקשתם נוסחה כדלקמן: <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" >"... המצב דומה במחוז סבולץ', אשר יהודיו נלקחו לנירג'האזה. בהתאם למידע שנתקבל על-ידינו, הם [היהודים] הורשו לקחת מזון ליומיים, 30 פנגוס ו-50 ק"ג של מטלטלים. האנשים שהועברו לנירג'האזה הוכנסו לבתים פרטיים, אך לאור המספר הגבוהה של האנשים, הם נדחסו לתוך דירות אשר קיבולן קטן בהרבה מהנדרש. ההאכלה והטיפול בחולים בלתי אפשרי."<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" ><span style=""> </span>בתגובה לדרישות היהודים, החליטו הנאצים לגרש את היהודים מהגטו לאזורים אחרים. המועצה היהודית התנגדה למעשה, אך בקשותיה למנוע את הגירוש נדחו. היהודים גורשו, כשלב ביניים המקדים את הגירוש למחנות, ב-5 במאי לחוות שימה, ניריש והארנגוד. התנאים בחוות היו קשים, רבים עונו ע"י הז'אנדרמיה, כוח צבא ושיטור הונגרי, כדי שיגלו היכן הם החביאו את רכושם ומחלת הטיפוס התפשטה בקרב היהודים, והרגה רבים. ביניהם, כנראה, גם אחותו של אברהם. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" ><span style=""> </span>תוך זמן קצר החלו השילוחים של הרוב היהודי באזור. אלפים רבים נספו במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. השילוחים נערכו כדלהלן: <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" ><span style=""> </span>14 במאי, 3,200 נפש. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" ><span style=""> </span>21 במאי, 3,274 נפש. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" ><span style=""> </span>23 במאי, 3,272 נפש. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" ><span style=""> </span>27 במאי, 2,708 נפש. <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" ><span style=""> </span>5 ביוני, 2,253 נפש.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed;" dir="rtl"><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" ><span style=""> </span>אחרי המלחמה, שבו לעיר מספר מאות יהודים. בית הכנסת האורתודוכסי נתגלה כהרוס מהפצצה נאצית, ורוב הקהילה חרבה. אחדים משורדי הקהילה עלו לארץ ישראל. אחרי מרידת 1956, התדלדלה אף יותר הקהילה היהודית בעיר.<br /></span></p> <p class="MsoNormal" style="text-align: right; direction: rtl; unicode-bidi: embed; font-weight: bold;" dir="rtl"><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" >מקורות:<br /></span></p> <div style="text-align: left;"><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" > </span><i>Pinkas Hakehillot: </i><a href="http://www.jewishgen.org/yizkor/pinkas_hungary/hun379.html"><span style="font-weight: normal;"> Encyclopedia of Jewish Communities, Hungary, </span> <span style="font-weight: normal;"> Edited by Theodore Lavi, published by Yad Vashem, Jerusalem.</span></a><br /></div> <p class="MsoNormal" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed; font-weight: bold; text-align: left;" dir="rtl"><span style="font-weight: normal;"></span><a style="font-weight: normal;" href="http://au.geocities.com/pgaras/jews_in_hungary/nyiregyhaza_jewry.htm">Nyiregyhaza Jewry</a><br /></p> <p class="MsoNormal" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed; font-weight: bold; text-align: right;" dir="rtl"><span style="font-weight: normal;font-family:arial;" >האנצקילופדיה העברית, הונגריה: יהודים, ??, ??.<br /></span></p> <p class="MsoNormal" style="direction: rtl; unicode-bidi: embed; font-weight: bold; text-align: right;" dir="rtl"><span style="font-weight: normal;font-family:arial;" >השואה: הונגריה, ??, ??.<br /><br />טקסט מקורי: הוראת רישום היהודים <a href="http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/Holocaust/hungreg.html">[1]</a>; פניית המועצה היהודית <a href="http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/Holocaust/hungcouncil.html">[2]</a>.<br /></span></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/19826915-114139660088109783?l=foav22xxhu.blogspot.com' alt='' /></div>Furedi Avrahamhttp://www.blogger.com/profile/17030334143090339649noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-19826915.post-1134470903712839192005-12-13T02:41:00.000-08:002006-07-15T05:44:23.193-07:00<span style="font-family:Arial;font-size:100%;"><span style="color: rgb(147, 21, 32);"><b>RelatioNet FU AV 22 XX HU</b><br />Furedi Avraham (Soldier)</span></span><span style="font-size:100%;"><br /><br /></span><span style="color: rgb(147, 21, 32);font-family:arial;font-size:100%;" >Interviewer:</span><span style="font-size:100%;"><br /><br /></span><span style="font-weight: bold;font-family:Arial;font-size:100%;" ><span style="color:black;">Guy Daich<br /></span></span><span style="font-size:100%;"><strong><span style="font-family:arial;"><span style="font-weight: bold;">Amit Oren</span><br /></span></strong><br /><br /></span><span style="color: rgb(147, 21, 32);font-family:arial;font-size:100%;" >Soldier:</span><span style="font-size:100%;"><br /><br /></span><span style=";font-family:arial;font-size:100%;color:black;" >Code:<b> RelatioNet <span style="color: rgb(0, 0, 153);">FU AV 22 XX HU</span></b><br />Family Name:<b> Furedi </b>First Name: <b>Avraham </b>Middle Name: <strong>Fabri</strong><br />Father Name:<b> Shandor </b>Mother Name: <b>Cathlin</b></span><span style=";font-family:arial;font-size:100%;color:black;" ><br />Birth Date: <strong>12/5/1922</strong><br />Town In Holocaust: <b>Unknown </b>Country In Holocaust:<b> Hungary<br /></b>Profession (Main) In Holocaust:<b> Profession</b></span><span style=";font-family:arial;font-size:100%;color:black;" ><br /><strong></strong>Death Place: <b>Yechiam </b>Death Reason: <strong>War </strong>Year Of Death: <strong>1948</strong><br /></span><span style="font-family:arial;font-size:100%;">Cemetary: <strong>The Army Cemetery in Naharia</strong></span><span style="font-size:100%;"><br /></span><p><span style="font-size:100%;"><strong></strong></span></p><p align="right" dir="rtl"><span style=";font-family:David;font-size:100%;" dir="rtl" lang="HE" >בן קטלין ושנדור, נולד ביום י"ד באייר תרפ"ב (12.5.1922) בהונגריה, למשפחה</span><span style=";font-family:Arial;font-size:100%;" lang="HE" > </span><span style=";font-family:David;font-size:100%;" dir="rtl" lang="HE" >מתבוללת. רכש לו השכלה תיכונית. אברהם חיפש %u</span></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/19826915-113447090371283919?l=foav22xxhu.blogspot.com' alt='' /></div>Furedi Avrahamhttp://www.blogger.com/profile/17030334143090339649noreply@blogger.com0