קרב יחיעם
בעקבות השמדת שיירת נשק ערבית בסמוך לקריית מוצקין, הושבתה התנועה היהודית והערבית באזור הגלילי המערבי, מחשש למארבים. בתיווכו של קצין בריטי, הושג הסכם בין ערביי עכו ליהודים, כי ערבים לא יותקפו בדרך חיפה-עכו, ואילו היהודים יוכלו לעבור בבטחה בדרך חיפה-נהריה ונהריה-יחיעם.
ב"הגנה" הוחלט לנצל הסכם זה, כדי להעביר אספקה ליישובי הגליל. חרף ההסכמים, השיירה מוגנה כראוי, מחשש למארבים ערביים. ב-26, הצליחה השיירה להעביר אספקה למספר ישובים בגליל. בעקבות ההצלחה, נתבדו החששות להתקפות ערביות.
ב-27, הגיע מידע מהשירות הידיעות (ש"י), על התקפה שהולכת להתרחש בנהריה. כמו כן, נמסרה למג"ד חטיבה 21 של גדוד כרמלי, כי אדיב ששיקלי, מנהיג ערבי, הגיע לאזור, ומתכוון לתקוף. אולם, התעלמו מידיעות אלו, בשל ריבוי ידיעות בדויות מסוג זה, והגעתן במועד מאוחר.
לדברי יצחק אבני, מפקד חבל נהריה, השיירה אובטחה על ידי תשלובת כוחות הנוסעים בשיירה ויחידות המאבטחות את הסביבה. יחידות חלשו את האזור המזרחי לכברי ואחרת הייתה מלווה את השיירה.
בשעה 14:25 נפתחו יריות. המשוריין הראשון הצליח לפרוץ את המחסומים ולהמשיך הלאה תוך כדי חילופי אש. אותו משוריין המשיך בדרכו לעבר הקיבוץ עד אשר הגיע לאזור המוגן על-ידי הכוחות היהודיים שחיפו על נסיעתו לקיבוץ. אחת ממכוניות המשא התהפכה וחסמה את הדרך עבור יתר השיירה. נסיונות להחזיר אש מתוך המשוריינים לא צלחו, ועל כן הורה סגן המפקד, משה שינרמן, לתפוס עמדות בשטח.
האוטובוס המשוריין בקצה השיירה נפגע מאש האויב דרך האשנבים והדלת הפתוחה והחיילים בתוכו המשיכו להילחם שעות רבות וסירבו להיכנע. רק בחסות החשכה לאחר קרב ארוך ועקוב מדם הצליחו כחמשה משלושים ותשעה היושבים באוטובוס לברוח ולהגיע לישובים יהודיים.
המשוריין השני בשיירה הצליח להתקדם ואנשיו התבצרו בתל-פכידה. מחשש שיתגלו, בחרו הלוחמים שלא להסתנן לקיבוץ יחיעם. בבוקר העוקב, נתגלו הלוחמים על ידי חוליה ערבית והוכרעו בקרב. אחד מן הלוחמים שרד את הקרב, שהה בשטח שעות רבו
ת ושב לנהריה.
בעקבות הרעש והעשן שעלה מעל לאזור הקרב, הבינו מפקדי ה"הגנה" באזור כי השיירה הותקפה. אומנם, בהעדר כוח סיוע והצלה מוכן מראש, נאלצו המפקדים לפנות לצבא הבריטי ששהה בסמוך, בבקשת סיוע לכוחות השיירה הלכודים. עם זאת, הבריטים נמנעו מלהתערב והסתפקו בירי פגזים. מפקד אזור נהריה פקד על אנשיו לצאת לשטח כדי לחפש ניצולים. יום למחרת, הכוחות הבריטים יצא לשטח כדי למצוא את גופות הנופלים. 46 חיילים נפלו בקרב וגופות רבות הושחתו עד ללא היכר. בעקבות כשלון השיירה נותר קיבוץ יחיעם נצור והאספקה היחידה שהגיעה אליו במשך זמן רב הוטסה מן האוויר.
(1) "השיירה", אשל צדוק, חטיבת כרמלי במלחמת העצמאות, ע' 86 – 93.
(2) אתרי הנצחה, אנדרטת שיירת יחיעם; 21.6.06 .
(3) "מקור ראשון", השיירה אל יחיעם; 21.6.06 .
(4) מקור לתמונות: שמואל מליך, תמונות מישראל, שיירת יחיעם.
posted by Furedi Avraham @ 6:07 AM
1 Comments:
One of the "Yechiam caravan" soldier's was my Father's uncle.
His name was "Moshe(Max)Shapira".
of blessed memory
Eilat shapira
Post a Comment
<< Home